#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פח. 1 מה קובע למעשר ראית פני הבית או החצר ומנין?<p dir=""rtl"">[ומה הדין בדברים שעושים מהם גורן?]</p>"	"ר' ינאי אומר משיראה פני הבית (אחר הגמר מלאכה) דכתיב &quot;בערתי הקדש מן הבית&quot;, ודוקא שנכנס דרך השער דכתיב &quot;ואכלו בשערך ושבעו&quot;. ור' יוחנן אומר אף חצר קובעת דכתיב &quot;ואכלו בשערך ושבעו&quot;, אבל דוקא חצר דומיא דבית שמשתמרת, דכתיב &quot;בערתי הקדש מן הבית&quot;.<p dir=""rtl"">לאב&quot;א כל הנ&quot;ל רק בזיתים וענבים שאין דרך לעשות גורן, אבל חיטים שעושים גורן, הגורן קובע ואפ' בשדה.</p>"	בבא מציעא פח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פח. 2 לוקח ומוכר האם חייבים לעשר מדאורייתא ומנין?	אינם חייבים לעשר מדאורייתא אלא מדרבנן דכתיב &quot;עשר תעשר וכו' ואכלת&quot; ולא מוכר, &quot;תבואת זרעך&quot; ולא לוקח.	בבא מציעא פח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פח: מנין שאדם אוכל בתלוש, ושור במחובר (3)?	"אדם בתלוש מדכתיב &quot;קמה&quot; &quot;קמה&quot; שני פעמים, ושור במחובר מדכתיב &quot;רעך&quot; &quot;רעך&quot; שני פעמים אם אינו ענין לאדם תנהו לשור, (&quot;כי תבא <u>בקמת</u> <u>רעך</u> וכו' וחרמש לא תניף על <u>קמת</u> <u>רעך</u>&quot;). <p dir=""rtl"">ר' אמי אומר שאין צריך קרא לאדם בתלוש דכתיב &quot;כי תבא בכרם רעך&quot; וכי לא עסקינן ששכרו לכתף. </p><p dir=""rtl"">רבינא אומר ששניהם לא צריכים קרא שלא היו צריכים לכתוב שור שהרי הכל ילפינן מסיני לרבות כל דבר והטעם שנכתב להקיש חוסם לנחסם ונחסם לחוסם.</p>"	בבא מציעא פח:		
